ממדע בדיוני למציאות: בינה מלאכותית היא כעת ממציאה לגיטימית באוסטרליה
לראשונה בהיסטוריה – בית משפט באוסטרליה קובע כי בינה מלאכותית יכולה להירשם כממציאה בפטנט
נשמע כמו מדע בדיוני? מדע – כן, בדיוני – לא!
בחודש האחרון, בית המשפט האוסטרלי קבע תקדים משפטי עולמי, לפיו מערכת בינה מלאכותית יכולה להירשם כממציאה במסגרת פטנט. אף שההחלטה אינה תקדים משפטי פורמלי, ייתכן שמדובר בשינוי מרחיק לכת הראשון בתחום הקניין הרוחני, המדע, הטכנולוגיה והעסקים.
מהו בינה מלאכותית?
בינה מלאכותית (AI) הוא מונח כללי המתאר את האופן שבו מחשבים יכולים לבצע באופן אוטומטי פעולות ומשימות הדורשות אינטליגנציה אנושית. הדבר נעשה באמצעות אלגוריתמים הלומדים באופן אוטומטי דפוסים ופעולות מסוימים (למידת מכונה), או באמצעות רשתות עצביות מלאכותיות (למידה עמוקה) המאפשרות עיבוד מידע וקבלת החלטות עצמאית.
מי המציא את המצאת הבינה המלאכותית?
זכויות משפטיות על יצירות והמצאות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית נבחנו פעמים רבות בפורומים מקצועיים בינלאומיים. ברוב המדינות, יש לציין את שמות הממציאים על מנת לקבל פטנט על המצאה, מה שמקשה על קבלת פטנט שמקורו בפעולות בינה מלאכותית.
שאלות נוספות ומורכבות עולות: האם המצאה כזו עומדת בקריטריונים של כושר פטנט? מי הוא הבעלים ומי הוא המפר של פטנט כזה? המטרה הבסיסית של מערכת הפטנטים היא לעודד חדשנות באמצעות הענקת זכויות – האם זה נחוץ כאשר החדשן הוא מערכת בינה מלאכותית?.
תמונה ממאגר תמונות.
תקדים אוסטרלי
ד"ר סטיבן ת'אלר, התובע בתיק התקדימי המדובר, הוא דמות מוכרת בתעשיית הבינה המלאכותית העולמית. DABUS (Device for the Autonomous Bootstrapping of Unified Sentience), שנועד להתגבר על אתגרים ברשתות עצביות מלאכותיות מורכבות, אחראי לשני המצאות שפותחו באופן עצמאי לחלוטין. אחת מהן היא מיכל משקה חדש, אשר הוגשה בקשה לפטנט עליו באוסטרליה.
תאלר ציין את DABUS כ“ממציא” בבקשת הפטנט, אך בקשה זו נדחתה על ידי משרד הפטנטים האוסטרלי. מכיוון שחוק הפטנטים האוסטרלי אינו מגדיר את המונח "ממציא", הטענה העיקרית של משרד הפטנטים האוסטרלי הייתה שההגדרה של המונח היא אנושית מטבעה וחייבת להיות אנושית.
לעומת זאת, השופט קבע כי כל עוד אין הוראה ספציפית בחוק המונעת ממערכת ה-AI להיות ממציאה של פטנט, לא ניתן לפסול את בקשת הפטנט על סמך טיעון זה. השופט הדגיש כי ויתור על זכויות הממציא של הבינה המלאכותית מהווה ניגוד למטרות החוק, והביע את דעתו כי תאלר, כבעלים ומנהל DABUS, יהיה הבעלים של כל ההמצאות שנוצרו על ידה. השופט אף הרחיק לכת ואמר כי אין צורך שהממציא יהיה הבעלים של ההמצאה, ואין צורך שתואר הממציא יוענק על ידי הקצאה.
בקשות פטנט מקבילות הוגשו גם במדינות אחרות. בדרום אפריקה הפטנט נרשם, ואילו בארצות הברית ובאירופה התיקים נמצאים כעת בהליכים בפני בית המשפט הפדרלי המחוזי של ארצות הברית ומוסדות המשרד האירופי לפטנטים.
ובארץ ישראל?
בבקשת פטנט ישראלית אין חובה לציין את זהות הממציאים. תאלר הגיש בקשות פטנט בישראל עם הממציא רשום כ-AI, אך אלה נדחו לאחרונה. ניתן להניח כי עניין זה יעלה לדיון ולהכרעה על ידי משרד הפטנטים הישראלי או בית המשפט בשלב כלשהו.
המצאות של מערכות בינה מלאכותית – לאן אנחנו הולכים?
התפתחויות טכנולוגיות מואצות עשויות להפוך בקרוב את המצאות ה-AI לעניין שגרתי, וחוקרים מ-MIT, הרווארד ואוניברסיטאות אחרות צופים כי מגמה זו תהפוך ל“שיטת המצאה” שתשנה את כל תהליכי המחקר והפיתוח. ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת – השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית מכל הסוגים עשוי להפוך לקל יחסית ולהעניק יתרון לחברות חזקות ומבוססות. מהלך זה עלול להוביל ל“מונופול” על החדשנות ולהיעדר שחקנים נוספים בעולם החדשנות – דבר הפוגע במהות הפטנטים ומעודד מחקר.
פרשנים אחרים אף מצביעים על כך שהמצאות בתחום הבינה המלאכותית ידרשו הגדרה מחודשת של קריטריוני רישום הפטנטים, ואף יעלו את מעמדה של הבינה המלאכותית כישות משפטית נפרדת, שיכולה להחזיק בזכויות קניין ולממש אותן באופן עצמאי. התומכים סבורים כי רישום פטנטים מסוג זה יעודד חשיפה ויצירת חידושים.
בשלב זה עדיין לא ניתן לחזות כיצד מדיניות זו תתפתח ותשנה את עולם הפטנטים, אך כבר עתה מומלץ לגבש לפחות מדיניות בינלאומית אחידה.
