Recycling Plastic with Plastic
מאז 2009, האו"ם מציין את יום כדור הארץ העולמי ב-22 באפריל, במטרה להעלות את המודעות לאיכות הסביבה ולהתמודד עם משבר האקלים. הנושא המרכזי השנה הוא התחייבות עולמית להפחתת השימוש בפלסטיק ב-60% עד שנת 2040.Tמאז 2009, האו"ם מציין את יום כדור הארץ העולמי ב-22 באפריל, במטרה להעלות את המודעות לאיכות הסביבה ולטפל במשבר האקלים. הנושא המרכזי השנה הוא התחייבות עולמית להפחתת השימוש בפלסטיק ב-60% עד שנת 2040.
האמנה העולמית בנושא פלסטיק קוראת לפעולה עולמית לצמצום הנזק הסביבתי הנגרם מזיהום פלסטיק. זה כולל פגיעה בסביבה, צמצום המגוון הביולוגי והשפעות על בריאות האדם. האמנה קוראת לארגונים להתחייב, בין היתר, להפחתה של 60% בייצור פלסטיק מדלקים מאובנים עד שנת 2040, לדרוש מיצרני פלסטיק וקמעונאים לשאת בעלות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים (עקרון “היצרן משלם”), להשקיע בחדשנות בתחום החלופות לפלסטיק מבוסס דלקים מאובנים, לאסור על ייצוא פסולת פלסטיק ולהפסיק את שריפת פסולת פלסטיק.
הקריאה מעלה שאלות רבות. מדוע להתמקד דווקא בפלסטיק, כאשר השימוש בחומרים “טבעיים” כמו עץ, זכוכית ומתכת מוביל גם הוא לזיהום סביבתי ולניצול משאבי טבע? האם כל סוגי הפלסטיק גורמים נזק סביבתי? כיצד ניתן לצמצם את השימוש בפלסטיק, כאשר הוא נמצא כמעט בכל דבר? אילו סוגי פלסטיק ניתן למחזר, וכיצד?
למה פלסטיק?
ייצור פלסטיק כרוך בתהליכים תעשייתיים המבוססים על חומרי גלם שמקורם בעיקר בנפט גולמי, אשר עובר עיבוד כימי ופיזיקלי על מנת ליצור את חומר הפלסטיק. תהליכי ייצור אלה פולטים גזי חממה ומזהמים אחרים לאטמוספירה. בנוסף, ייצור פלסטיק דורש משאבים טבעיים, מקדם תלות בדלקים מאובנים ותורם להתחממות כדור הארץ. פלסטיק אינו מתכלה בקלות ויכול להישאר בסביבה במשך מאות ואף אלפי שנים.
למרות הדיונים הגוברים בנושא כלכלה מעגלית, האנושות נסוגה לאחור – רק 7.21 טריליון פוטון של הכלכלה העולמית היו מעגליים בשנת 2023, ירידה מ-9.11 טריליון פוטון בשנת 2018. בישראל, ייצור הפסולת גדל בכ-60% בין 2003 ל-2021 (15% לנפש), כאשר פסולת הפלסטיק מהווה 18% ממשקל כל הפסולת הביתית. בניגוד למדינות מפותחות, ישראל ממחזרת רק 7% מפסולת הפלסטיק שלה, לעומת 39% במדינות ה-OECD.
תהליכי מיחזור יעילים, פיתוח פלסטיק בר קיימא והפחתת השימוש בפלסטיק הם חלק מהפתרונות למזעור נזקים אלה.
מיחזור פלסטיק
השיטה הנפוצה ביותר למיחזור פלסטיק היא מיחזור מכני, הכולל איסוף, מיון וניקוי פסולת, ולאחר מכן עיבוד לייצור מוצרים חדשים. מיחזור כימי מאפשר לייצר מוצרים חדשים מרכיבי פלסטיק מפורקים. קיים גם מיחזור ביולוגי, המפרק את הפלסטיק באמצעות מיקרואורגניזמים, אך טכנולוגיה זו עדיין נמצאת בפיתוח.
פלסטיק שאינו ניתן למיחזור יכול לשמש כמקור אנרגיה, אך חשוב להקפיד שהתהליך יהיה ידידותי לסביבה.
באמצעות מיחזור ושימוש חוזר במוצרים, אנו יכולים להפחית את הצורך בייצור פלסטיק חדש. רוב הפסולת נשלחת למזבלות, וחלק ממנה משמש כדלק חלופי בתעשייה. כיום, שיעור המיחזור הכולל בישראל הוא 7% בלבד, אך יש תוכניות להגדילו.
חומרים חלופיים המשמשים בתעשייה כוללים עץ, ברזל וזכוכית. עם זאת, השימוש בחומרים אלה מלווה גם בנזקים סביבתיים הנובעים מכרייה, ייצור ועיבוד, המהווים ניצול מזיק של משאבי הטבע.
לפלסטיק יש כמה יתרונות שהופכים אותו לחומר שימושי: הוא קל משקל ועמיד בפני קורוזיה ותנאי מזג אוויר. פלסטיק אינו חדיר למים ולאוויר, ולכן הוא משמש לאריזת מזון. ניתן לעצב אותו במגוון רחב של צורות ומוצרים, ותכונה זו מעניקה לו גמישות רבה בעיצוב מוצרים חדשים.
קטר חלוץ ביוזמות עולמיות להפחתת השימוש בפלסטיק
ה קטר החברה, יצרנית מוצרי הבית והגן הגדולה בעולם, הבינה כבר לפני שנים רבות כי עם הגודל באה גם האחריות. לפני מספר שנים החלה Keter בסדרת צעדים יזומים לצמצום פסולת הפלסטיק, לא רק במפעלי הייצור שלה, אלא גם בקהילות בישראל וברחבי העולם. בשנת 2021 החלה Keter בפיילוט ראשון מסוגו בקריית אונו, שמטרתו לאסוף ולמחזר באופן יזום פלסטיק מתושבי העיר. מוצרים כגון סלי כביסה, רהיטים וארגזי אחסון הושארו על ידי התושבים על מדרכות העיר, ואז נאספו, מוינו וממוחזרו. במסגרת הפרויקט הפיילוט, התושבים נפטרים מפסולת הפלסטיק שלהם; Keter מעבירה את הפסולת לדחיסה, מיון וגריסה, והתוצאה היא חומר גלם ממוחזר המשמש לייצור מוצרים חדשים, שחלקם יוחזרו לתושבים.
הפרויקט מתקיים כיום בעיר כרמיאל והאיסוף בעיר מתבצע בעזרת מיכלים אדומים לאיסוף, המוצבים ברחבי העיר. הפרויקט זוכה להצלחה, ומשקל המוצרים הנאספים עולה מדי שנה בעשרות אחוזים.
אודי סגי ואיתן סחר, מנהלי משותפים של Keter Israel, מדברים על החזון של Keter לעשות טוב לעולם באמצעות איסוף יזום של פלסטיק ומיחזורו, מתוך חזון של כלכלה מעגלית, לאסוף ולמחזר פלסטיק ולהחזיר אותו כחומר גלם לתעשייה.
למעשה, כל מוצרי Keter ניתנים לשימוש חוזר ולמיחזור, ובממוצע מעל 40% מהחומר הגלם המשמש את Keter מקורו במקורות ממוחזרים. Keter לא עוצרת כאן, והציבה לעצמה יעד להגדיל את המספר הזה ל-55% עד שנת 2025.
קטר מבינה את הצורך בחינוך בנושא מיחזור פלסטיק רב-שימושי כחלק מתוכניות מודעות, כגון היוזמה המשותפת עם תנועת הצופים. יוזמה זו כוללת איסוף פסולת פלסטיק רב-שימושית, שאחרת הייתה נשלחת להטמנה, והעברתה למיחזור. היא החלה כפיילוט עם כמה קבוצות צופים מקומיות והורחבה לקבוצות צופים בערים אחרות, כולל נתניה, תל אביב, כפר סבא, חולון, ראשון לציון וקהילות אחרות ברחבי הארץ. במסגרת שיתוף פעולה זה, נאספו עד כה כמעט 2 טונות של מוצרי פלסטיק רב-שימושיים והועברו למיחזור. נקודות האיסוף בגדודי הצופים פתוחות לקהל הרחב.
בנוסף, Keter הרחיבה את השימוש בחומרי גלם בר קיימא במוצריה, מה שמאפשר הפחתה בפליטת הפחמן מתהליך הייצור. גישה זו מאפשרת ל-Keter להשיג את יעדי הקיימות שלה בפרק זמן קצר יותר. כולל הפחתת פליטת הפחמן מתהליך הייצור ב-25% עד 2025, השגת אפס פסולת להטמנה מתהליך הייצור, ושימוש בממוצע של לפחות 55% חומרים ממוחזרים בכל מוצרי Keter.
בין המוצרים המיוצרים מחומרים ממוחזרים (שקטר רשמה עליהם הגנה על קניין רוחני באמצעות משרד עורכי הדין Cohn, de Vries, Stadler & Co.) ניתן למצוא מיטת שיזוף העשויה מחומר ממוחזר 85%, יחידת אחסון לקירור משקאות העשויה מחומרים ממוחזרים 65%, פחי מיחזור, וכן מיכלים וקופסאות העשויים מפלסטיק ממוחזר 100%.
האמנה העולמית בנושא פלסטיק קוראת לפתרון עולמי לבעיית הזיהום, דורשת אחריות סביבתית מהיצרנים ומעודדת חדשנות כדי להחליף פלסטיק מבוסס דלקים מאובנים. האם עד 2040 יושגו יעדים אלה? אין ספק כי מעורבות הקהילה העולמית, אף שהיא מגוונת, היא חיונית ליישום פתרונות מיחזור. ללא מעורבות הקהילה, חקיקה מותאמת ואכיפה, לא ניתן להשיג יעדים אלה, אך ברור כי יותר ויותר ארגונים מצטרפים למאמץ.
בהקשר זה, חשוב לציין כי מדינת ישראל יישמה את חוק “אחריות יצרן מורחבת”, המטיל אחריות על יצרנים ויבואנים לכל אורך מחזור החיים של המוצרים, כולל טיפול לאחר הצריכה. בישראל, חמישה חוקים של אחריות מורחבת עוסקים בסוגים שונים של פסולת (מיכלי משקה, צמיגים, אריזות, ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות, ושקיות ניילון). זאת לצד עידוד אחריות יזומה על ידי חברות בכל הקשור לשמירה על הסביבה ועמידה ביעדים הגלובליים להפחתת זיהום.
