מורשת אורקולית של האנושות?
אפשר לתהות מה היו חושבים על כך תומאס אדיסון והאחים לומייר... מה נחשב למורשת אורקולית בעידן הדיגיטלי של ימינו?
27 באוקטובר הוא יום המורשת האודיו-ויזואלית העולמי, המתייחס לתיעוד סיפורה של האנושות. על פי אתר האינטרנט של אונסק"ו:
“ארכיונים אורקוליים מספרים לנו סיפורים על חייהם ותרבותם של אנשים מכל רחבי העולם. הם מייצגים מורשת יקרת ערך, המהווה אישור לזיכרון הקולקטיבי שלנו ומקור ידע חשוב, שכן הם משקפים את המגוון התרבותי, החברתי והלשוני של הקהילות שלנו. הם עוזרים לנו לצמוח ולהבין את העולם המשותף לכולנו. שימור מורשת זו והבטחת נגישותה לציבור ולדורות הבאים הוא יעד חיוני עבור כל מוסדות הזיכרון, כמו גם עבור הציבור הרחב. ארכיון אונסק“ו השיק את הפרויקט ”דיגיטציה של ההיסטוריה המשותפת שלנו באונסק”ו" מתוך מטרה זו בדיוק". אונסק"ו
לקוח מתוך בקשת הפטנט.
130 שנים חלפו מאז תומאס אדיסון ועוזרו ויליאם קנדי דיקסון הציגו ב-1893 את הקינטוסקופ, המכשיר הראשון לצפייה בסרטים. יחד עם מכשיר זה, אדיסון ודיקסון המציאו את מצלמת הקולנוע הראשונה, מצלמת הקינטוגרפית, שעבורה אדיסון רשם פטנט בארצות הברית (מס' 589,168) ב-31 באוגוסט 1897.
בעידן שבו מלחמות מצולמות בשידור חי מקסדות הלוחמים, שבו בינה מלאכותית יכולה לייצר סרטונים שבהם אדם נראה כאילו הוא אומר דברים שמעולם לא אמר, ושבו המציאות מתפתחת בקצב מסחרר, מוקלטת ומופצת תוך שניות ברחבי העולם ברשתות החברתיות, ומשפיעה על מצבי רוח, על דעת הקהל ואפילו על החלטות פוליטיות, אי אפשר שלא לתהות אם הממציאים יכלו לדמיין כיצד תתפתח המצאתם הראשונית.
כאשר אנו מדברים על תיעוד המורשת האודיו-ויזואלית של העולם, לא ברור מה יכלול התיעוד ואילו היבטים של המורשת יישמרו.
