האיחוד האירופי משיק כללים חדשים לשקיפות בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית: נקודת המבט של הקניין הרוחני, ומה על לקוחות בישראל לדעת

כללי השקיפות של האיחוד האירופי בנוגע לבינה מלאכותית גנרטיבית, שייכנסו לתוקף ב-2 באוגוסט 2025, קובעים דרישות ספציפיות לגבי האופן שבו מערכות בינה מלאכותית מטפלות בזכויות קניין רוחני. תקנות אלה מחייבות את המפתחים לתעד את מקורות נתוני ההכשרה שלהם, ליישם אמצעים למניעת הפרת זכויות יוצרים ולחשוף מתי תוכן נוצר על ידי בינה מלאכותית.

הכללים החדשים מחייבים את מפתחי ה-AI לשמור תיעוד המוכיח כי יש להם זכויות להשתמש בנתוני האימון שלהם. עבור מודלים המאומנים על תוכן אינטרנטי, משמעות הדבר היא תיעוד רטרואקטיבי של מצב זכויות היוצרים של מיליוני מקורות פוטנציאליים. על המפתחים ליישם גם מערכות שימנעו מה-AI שלהם ליצור תוכן המפר זכויות יוצרים קיימות, אם כי הסטנדרטים הטכניים להשגת מטרה זו עדיין אינם ברורים.

דרישות אלה חלות על כל שירות AI הנגיש למשתמשים באיחוד האירופי, ללא תלות במיקום הספק. חברות ישראליות המציעות כלים או שירותי AI הנגישים לתושבי האיחוד האירופי חייבות לעמוד בכללים אלה, אחרת הן עלולות להיתקל בצעדי אכיפה ובקנסות בגובה של עד 7% מהמחזור העולמי.

ההשלכות המעשיות משתנות מחברה לחברה. ארגונים שכבר משתמשים במאגרי נתונים מורשים יחוו פחות שינויים מאלה המסתמכים על נתונים שנאספו מהאינטרנט. ציות לדרישות החוק מחייב הערכת מצב זכויות היוצרים של נתוני ההדרכה, בניית מערכות למעקב אחר מקורות הנתונים ויישום מסננים לבדיקת תוכן שנוצר לאיתור הפרות פוטנציאליות. הדבר מעביר את שיקולי זכויות היוצרים מהבחינה המשפטית לארכיטקטורה הטכנית.

לחברות ישראליות יש מספר אפשרויות לציות. חלקן משתפות פעולה עם ספקי תוכן לקבלת נתוני הדרכה שאושרו מראש, ומחליפות את מגוון מערכי הנתונים תמורת בהירות משפטית. אחרות משקיעות בפתרונות טכניים כמו בלוקצ'יין למעקב אחר זכויות או מפתחות מודלים נפרדים לשוקי האיחוד האירופי ולשווקים מחוץ לאיחוד. הגישה תלויה בגורמים שונים, בהם נהגים נוכחיים, שווקים יעד ומשאבים זמינים.

תקנות אלה משפיעות על תעשיית ה-AI הרחבה בכמה דרכים. צצים עסקים חדשים המציעים נתוני הדרכה עם זכויות יוצרים וכלי תאימות. פרויקטים של AI בקוד פתוח מתמודדים עם אתגרים בתחום דרישות התיעוד והקצאת האחריות. לחברות עם צוותים משפטיים וצוותי תאימות מבוססים עשויים להיות יתרונות בניהול דרישות אלה.

התקנות תואמות גם את המגמות במדיניות הישראלית בתחום הבינה המלאכותית, המדגישה שקיפות ועקרונות אתיים. חברות המיישמות מערכות התואמות לדרישות האיחוד האירופי עשויות למצוא את עצמן מוכנות לדרישות מקומיות עתידיות. הדבר מצביע על כך שמאמצי התאימות יכולים לשרת שתי מטרות.

עבור חברות ישראליות, ההכנה לדרישות אלה כרוכה בכמה שלבים. ראשית, יש לבחון את מערכות ה-AI הקיימות כדי להבין את מקורות נתוני ההכשרה ואת התיעוד הקיים. לאחר מכן, יש להעריך את הפער בין הנהלים הקיימים לדרישות האיחוד האירופי. על החברות לשקול את העלויות והיתרונות של אסטרטגיות תאימות שונות, בהתאם לחשיפתן לשוק האיחוד האירופי ולתוכניותיהן לטווח הארוך.

תחומי המפתח שיש לשים לב אליהם כוללים קביעת תהליכי עבודה לשמירת התיעוד הנדרש, יישום אמצעים טכניים לבדיקת זכויות יוצרים והכשרת צוותים בדרישות התאימות החדשות. על חברות לעקוב גם אחר אופן יישום הכללים הללו על ידי רשויות האיחוד האירופי ואחר התפתחות התקנות בישראל.

כללי השקיפות של האיחוד האירופי משקפים שינוי רחב יותר לכיוון הסדרת השימוש של מערכות בינה מלאכותית בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים. אמנם עמידה בכללים אלה מחייבת שינויים בפרקטיקות הקיימות, אך היא גם מבהירה את הציפיות ומפחיתה את אי-הוודאות המשפטית. חברות ישראליות שיסתגלו לדרישות אלה יהיו בעמדה טובה יותר בשווקים בינלאומיים שבהם צפויות להופיע תקנות דומות.

התפתחויות אלה מצביעות על כך שציות לזכויות יוצרים הופך לשיקול סטנדרטי בפיתוח בינה מלאכותית, בדומה לדרישות פרטיות או אבטחת נתונים. חברות המשלבות שיקולים אלה בתהליכי הפיתוח שלהן, במקום להתייחס אליהם כאל תוספת לתהליכי ציות, ימצאו ככל הנראה שהדרישות קלות יותר לניהול ופחות מפריעות לפעילותן.